למרות שבשנים האחרונות אנשים רבים, חילוניים, דתיים, מהארץ ומהעולם, מצאו עניין רב בקבלה כדרך מעמיקה לקבלת החלטות נכונות ולניהול תהליכים ואף התנהלות יומיומית באופן אפקטיבי יותר, עדיין ישנן מספר אמונות שגויות בנוגע למהי חכמת הקבלה, מה מקורה ומה תפקידה בחיים המודרניים. בשורות הבאות נמנה את הבולטות שבהן ונשפוך אור על הקשר, אם קיים כזה, בינן לבין האמת.
המיתוס: "הקבלה היא דת!"
האמת: לא, היא לא. אומנם עקרונות הקבלה המקוריים יושמו לראשונה בתקופת אברהם, בקרב קבוצה קטנה שנקראת "עם ישראל", והיא המקור לדת היהודית שתיווסד שנים רבות לאחר מכן, אבל הקבלה אינה כובלת אותנו לקיום מנהגים כלשהם, ואינה מחייבת אותנו לפעול על פי הלכה מסוימת. להיפך, יישום של עקרונות הקבלה מלמד אותנו לפעול בהתאם לחוקיות של הטבע, מה שמכונה בשפה העכשווית: "לחיות נכון". הקבלה עוזרת לנו לגלות את המשמעות של מה שאנחנו עושים ושל תכלית חיינו, והיא אינה מתערבת באורח החיים שבחרנו. זו הסיבה לכך שתראו חילונים מן הישוב לומדים קבלה בעניין רב, לצד מסורתיים ואף לצד תלמידים שאינם יהודיים.
המיתוס: "לא כל אחד יכול ללמוד קבלה. צריך רקע תורני. או שנשתגע"
האמת: הפוך, גוטה, הפוך. דווקא במציאות ההפכפכה של ימינו, בתקופה שבה השוק מוצף באינספור מאמנים אישיים ומדריכים שונים - רבים מאיתנו מוצאים את עצמם מבולבלים, אבודים, או פשוט בורחים למיץ נבט חיטה. חכמת הקבלה לא עוסקת במספר המלאכים שיושבים בשמיים או במאגיות אנרגטיות למיניהן, אלא מסבירה בצורה רציונלית שלכל הבעיות בעולם, ובהן כלכלה, בריאות, חינוך, זוגיות, ביטחון, אקולוגיה ועוד - יש שורש אחד והוא האגואיזם. כלומר, הנטייה שלנו לקחת לעצמנו כמה שיותר, ולייחס הרבה פחות חשיבות לאחרים. הקבלה מציעה כלים להתמודדות מוצלחת עם משברים ובעיות, באמצעות ביסוס מערכת קשרים טובה ונכונה בין אדם לחברו.
המיתוס: "הקבלה מתבססת על אמונות ולא על מדע"
האמת: תשכחו מזה. הקבלה אינה מבקשת מאיתנו להאמין במשהו שלא ניתן להעמידו למבחן. להיפך, היא פורשת מארג שלם של ידע, של בחינה עצמית ושל היכרות מעמיקה עם דפוסי התנהגות אנושית, תוך הצבה מתמדת של שאלות, העלאת ספקות והימנעות מהתייחסות לדברים כ"נתונים מלמעלה". בפועל, חכמת הקבלה היא מדע שחוקר את הכוח הכללי שמניע את הטבע, כולל חלקים שהידיעה שלנו לא משגת. זאת לצד התבוננות אישית על האופי האינדיווידואלי של כל אחד מאיתנו, תפיסת המציאות שמנהלת אותנו, הנכונות שלנו לקבל או לעשות דברים, ומציאת הנתיב הנכון עבור כל אחד ואחת מאיתנו לחיות לפיו. אנחנו לא מחדשים לכם הרבה אם נזכיר שאנשים, כמו אנשים, מופעלים הן על ידי רגש והן על ידי שכל. הקבלה מתכתבת עם שני הצדדים הללו, ומלמדת על השילוב הרצוי ביניהם.
המיתוס: "הקבלה לא מתאימה לחיים המודרניים, לדור שלנו"
האמת: היא לא יכולה שלא להתאים. זה הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים: חכמת הקבלה מבקשת לצייר לנו את הדרך הנכונה לחיות ולהגיע למשמעות אמיתית של כל מה שאנחנו עושים, גם, ואולי במיוחד, בדור שלנו שמחפש סיפוקים מיידים ברגע אחד, וצולל לתחושת ריקנות ברגע הבא.
זה לא סוד שיש בנו יסודות חזקים של אגואיזם, שהוביל את האנושות להקים מערכות חיים שבהן כל אחד מנסה להשיג לעצמו כמה שיותר, גם על חשבון האחרים. התהליך הזה מגיע לשיאו בימינו, ואם רק רוצים, לא ממש קשה לראות את זה. מערכות רבות שנבנו בידי בני אדם נקלעות היום למשבר, ומספיק שנצביע על כמה: כלכלה מתפוררת, מערכות חינוך שאינן מותאמות לקצב המהיר וליכולות המנטליות של ילדי דור האלפא, התא המשפחתי שמתפרק, מצבה העגום של האקולוגיה שיצאה לחלוטין מאיזון, ועוד.
חכמת הקבלה טוענת שכדי לשפר את המצב, עלינו להכיר את החוקים שלפיהם מתנהלת המציאות, על מנת להתקיים בהרמוניה עם הטבע. הרמב"ם כתב: "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו, נובעות מן היעדר הידיעה. אילו הייתה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שהוא גורם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה, ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" ("מורה נבוכים"). הקבלה מבקשת לסייע לנו להבין איך כדאי להשתמש בכלים שיש לנו כיום, כמו סמארטפונים, חידושים טכנולוגיים וטרנדים חברתיים אלו או אחרים, כדי לחיות טוב יותר.
המיתוס: "המקובלים הם אנשים בעלי כוחות נסתרים"
האמת: טוב שהעליתם את זה. מקובל הוא אדם כמוני וכמוכם, שהחליט לחפש אחר התשובות לשאלות מהותיות שמעסיקות אותו בנוגע לחיים, ובדומה לחוקר באקדמיה שמבקש להתעמק בשאלת מחקר ולמצוא כלים שיסבירו אותה, כך נובר המקובל בכתבים שדורות שלמים של חוקרי אמת העמיקו בהם - עד שהוא מצליח להגיע לתשובות שאדם מן היישוב, ללא הכלים שרכש, לא יוכל להגיע אליהן. תוכלו לנסח זאת כך: המקובל הוא מי שרכש יכולות להבין טוב יותר את המערכת שבה אנו חיים, ואת חוקי הטבע שמפעילים אותה.
לאחר שהגיע לדרגת ידיעה גבוהה יותר, (קחו פרופסור באוניברסיטה לצורך ההשוואה), הוא מבקש להעביר את הידע הלאה ולסייע באמצעותו לאנשים אחרים להבין את הדברים שהם טרם למדו. שימו לב לכך שאנו מדברים על אדם שעובד לפרנסתו, לומד ומחויב למלא את חובותיו למשפחתו ולמדינה, כמו כל אזרח ואדם אחר.
המיתוס: "הקבלה היא מיסטיקה, קמעות ואמונות תפלות"
האמת: אולי זה יאכזב את חלקכם, אבל בחכמת הקבלה האותנטית אין מיסטיקה, נומרולוגיה, קמעות ונסים, מגיה וכישופים, חוטים אדומים, מים קדושים, קלפים, אסטרולוגיה ועוד. כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: "כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה" ("כתבי בעל הסולם"). כלומר, כל מה שלא מוכח במציאות שלנו, לא ניאחז בו אלא כאשר יתברר כריאלי. זאת אומרת, המקובלים משתמשים בכתביהם אך ורק בשמות ובכינויים שניתנים למימוש בחיינו.
הוסיפו לכך את העובדה שכיום ניתן למצוא כמעט בכל שכבות האוכלוסייה אנשים שלומדים קבלה, ובהם כאלה שרק הרציונל מנחה אותם. נסו לבקש מאחד מהם לשתף פעולה עם אחד מה"קסמים" שמנינו לעיל וצפו בתגובתו.
גילוי נאות: היה לנו אינטרס להפריך את המיתוסים שהוזכרו, אבל המטרה של המאמר הזה אינה לשכנע אתכם כיצד לנהל את החיים שלכם. פשוט הרגשנו שבאמת הגיע הזמן להעיף מחוץ למשחק כמה הבלים שמדי פעם צצים ומנסים להפוך את הקבלה למה שהיא לא.
עכשיו, אחרי ש"ניקינו שולחן" - אתם מוזמנים לבוא ולטעום מהחכמה הזאת, או מהחומוס הכי טוב בארץ שמיוצר אצלנו ב"קבלה לעם" בפתח תקווה. כדי ללמוד עוד קצת עלינו אתם מוזמנים ללחוץ כאן.