פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסכימים לקבל משכורת ולשבת בבית? התשובה מורכבת ממה שנדמה לכם

      הולנד, פינלנד וסקוטלנד כבר החלו להושיב אנשים בבית ולשלם להם מדי חודש על כך. למה? הטכנולוגיה מחליפה בני אדם וההערכה היא שעד 2025 שליש מהמשרות יבוצעו על ידי רובוטים או תוכנות. אסון או הזדמנות? הזווית של הקבלה על פיילוט "הכנסה בסיסית לכול"

      ביג ליבובסקי (יח"צ)
      ג'ף ברידג'ס וג'ון גודמן בסרט ביג ליבובסקי (צילום: יח"צ)

      דמיינו לעצמכם מצב כזה: העשרה בחודש מגיע, והממשלה מעבירה סכום מכובד אל חשבון הבנק שלכם. סכום כסף משמעותי שמספיק למחיה בסיסית וסוגר לכם את כל הפינות. לא משנה אם עבדתם או לא, לא משנה אם הרווחתם עוד מהצד, לא משנה כמה ילדים יש לכם, או איזה נכסים והון צברתם. כולם מרוויחים אותו הסכום חודש בחודשו, ומי שרוצה מוזמן להתנתק מהספה לצאת לעבוד ולהרוויח יותר, או להמשיך לנוח ולחיות מהמזומנים שהמדינה מפרישה לו.

      את המודל הזה, "הכנסה בסיסית לכול", הגו אנשי כלכלה לפני שנים רבות, וכלכלנים סוציאליסטים וקפיטליסטים תמכו בו כאחד. כיום ממשלות ומוסדות כלכלה מתחילות לאמץ אותו בחום למדיניותם, והתסריט הדמיוני הופך בהדרגה לממשי. בפינלנד פועל פיילוט כזה כבר שנה, באי הנסיך אדוארד שבקנדה ובמחוז פייף שבסקוטלנד עומדים להשיק פיילוט דומה בקרוב, ובהולנד יישמו בשנה הבאה את "ניסוי כסף חינם", כשבתוכנית מובטח לכל התושבים סכום אחיד של 960 יורו לחודש.

      למה דווקא עכשיו המודל תופס תאוצה? בגלל הטכנולוגיה שמתקדמת בצעדי ענק ועתידה להוציא את מרביתנו אל מחוץ למעגל העבודה. לפי חברת המחקר גרטנר, עד שנת 2025 שליש מהמשרות הנוכחיות יבוצעו על ידי רובוטים, מכונות חכמות או תוכנה. את מדינת ישראל שניצבת במקום ה-11 במדד האושר העולמי קצת קשה להדאיג בבעיה עתידית כשהחיים בהווה לא רעים בכלל, אבל מי שעוקב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות אינו יכול להישאר רגוע. העתיד כבר כאן, הבינה המלאכותית משתלטת, וללא היערכות מתאימה מאות מיליוני אנשים בישראל וברחבי העולם עלולים לאבד את משרותיהם. התחזית: אנושות ללא עבודה. האם מדובר על אסון, או שמא על הזדמנות היסטורית? התשובה לכך תלויה באיך שנתייחס ונגיב לשינויים הדרמטיים האלה בשגרת חיינו.

      מסעדה חדשה בסין: רובוטים במקום מלצרים (רויטרס)
      רובוט ממלצר במסעדה בסין (צילום: רויטרס)

      איך ננצח את הרובוטים, והאם אנשים יסכימו לקבל כסף בחינם?

      "הכנסה בסיסית" כפתרון לאנושות מובטלת, אינה מניחה את דעתם של רוב המומחים. עם כל הכבוד לכסף, ויש כבוד, הפתרון המוצע אינו תחליף לאורח החיים של רוב בני האדם שמבלים את עיקר זמנם במקום העבודה. "מה אנשים צריכים חוץ מפרנסה?", שואל פרופ' משה ורדי ומשיב מיד: "הם צריכים תעסוקה". ורדי, מהנדס מחשבים ישראלי המתגורר ביוסטון ומלמד באוניברסיטת רייס, חוקר את שוק העבודה ואת ההשפעות הטכנולוגיות עליו. בהרצאה שהעניק במכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש שעבר הסביר כי "מובטלים מבלים את רוב זמנם בטלוויזיה ובמשחקי וידאו, לכן החשיבות שיש לעבודה היא הרבה מעבר להכנסה כלכלית, שגם נושא זה דורש פתרון". חוקרים רבים נוספים כינו את "בעיית הפנאי" כאחד האתגרים המשמעותיים שנצטרך להתמודד עימם, בעידן שבו לא נצטרך לעבוד לפרנסתנו.

      אנשים צריכים קשר לפני שהם צריכים שטרות

      נניח שהתוכנית הגרנדיוזית להכנסה בסיסית לכל אדם תתממש ותצא לפועל בישראל, או אפילו בארה"ב ובבירות אירופה, הסיכוי שלה להחזיק זמן רב קלוש. כל עוד הכסף לא ישמש תמריץ ויניע לתחרותיות, הכול ייכנס במהרה לתרדמת. הרי מתאגידי הרובוטים לא ניתן יהיה לדרוש אגורה שחוקה למימונה. כך בהדרגה תיכנס הכלכלה לקיפאון מתמשך ותחייב השקעה עצומה בטיפול באזרח מצד הממשלות, עד כדי דיכויו בדרכים יצירתיות, לא עלינו. בתרחיש אחר, האנשים יעבירו את זמנם בבטלה, שלא לומר יירקבו מול מסך המחשב, יגלו פיתויים חדשים, יתמכרו לסמים קלים שהופכים חוקיים מיום ליום, והאדישות תנצח. הרי אנחנו מכירים היטב את הטבע האנושי שלנו? מרגע שהוא מקבל את המעט שהוא צריך, הוא לא ינקוף אצבע. מקסימום הנאה במינימום השקעה. האגואיסט שבנו שואף למצב קבוע של שלווה כמו כללות הטבע, ללא שום תנועות מיותרות וחדשות, וכנגדו המדינה לא תוכל לעשות מאומה.

      למה שנופתע כשאומרים לנו שכסף לא פותר הכול?

      הדברים לא חדשים. העובדה שכסף לא יכול להניע הכול גלויה לנו, גם אם אנחנו מתבדחים על כך שלא. גם הקבלה מצביעה על הצורך בקשרים הללו, מעבר למילוי הצרכים. עוד בשנות הארבעים כתב "בעל הסולם", המקובל הרב יהודה אשלג, שכל פרט בחברה יקבל בעתיד, מתוך הסכמה, את כל הנחוץ לקיומו ויעבוד לפי דרישת החברה. הוא לא ישאף לקבל מעל לצרכיו ההכרחיים, כי עוד בטרם ידרוש כבר יקבל. לפי חכמת הקבלה, התהליך מוכרח להיות מותנה בשינוי מודעות האדם כך שירגיש חלק אינטגרלי מהחברה. למה? כי כך פועלים חוקי הטבע. מכיוון שבני האדם הם חלק אינטגרלי מהמעגל של הטבע הגלובלי ששואף לאיזון, לשוויון ולשלמות, גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית.

      ובדומה, לקבלה גם חוקרים במדעי החברה ובמדעי החיים מסבירים לנו את התועלת שצומחת מהקשרים החיוביים בינינו: כולנו מתוכנתים לקשר אנושי - לא משנה היכן נולדנו או התחנכו ואילו ערכים ספגנו. כאשר אנחנו מחוברים זה לזה בקשר הדדי וטוב, מציף אותנו אושר עילאי כמעיין הנובע מתוך מרכז הקשר בינינו, וממלא אותנו בסיפוק עצום. במצב רגשי כזה אנחנו משתדרגים, ונעשים יעילים, בריאים, יצירתיים וחסינים מפני כל רע. יתרה מזאת, המילוי הרוחני החדש הזה ממלא את האדם בתענוגים שלא חלם עליהם, וחושף בפניו את עומק הקשר בין בני האדם, שדה מלא בחום אנושי שעוטף את כל המציאות. במרחב החדש הזה אין שאלות, יש ים של תשובות. במרחב הזה כל אחד ואחת מאיתנו מבין היטב מה הצעד הבא שעליו לעשות, באופן טבעי, כדי להיטיב את חייו ואת עתיד ילדיו.

      סבא ונכד (ShutterStock)
      כולנו מתוכנתים לקשר אנושי – לא משנה היכן נולדנו או התחנכו ואילו ערכים ספגנו (צילום: ShutterStock)

      אז לתת להם כסף או לא?

      הפתרון המעשי יותר של התוכנית החשובה הזו הוא שילוב של מתן הכנסה יחד עם היכולת לקיים קשרים חברתיים. לכן, המדינה צריכה "להכריז": אין ארוחות חינם, הכנסה בסיסית לכל אדם היא כורח המציאות, אבל היא תוענק רק למי שיסכים לעבור הכשרה חברתית-חינוכית. זאת תהיה משרתו החדשה של האדם והוא יתוגמל אך ורק על השתתפותו בתהליך.

      במקום שאנשים יקבלו דמי אבטלה על כך שאינם מצליחים לגבור על רובוטים שתפסו את מקום עבודתם, עליהם לקבל משכורת בסיסית עבור ג'וב מסוג אחר: בניית חברה חדשה המורכבת מקשרים מועילים יותר בין בני אדם. זו תהיה התוצרת שלנו, פרנסה בעלת ערך אנושי נעלה, "שכר" עבורו אנו עובדים. הרי בסופו של דבר מהי הכלכלה? רק העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו.

      קבלה לעם היא עמותה ללא כוונות רווח שמטרתה להנגיש את לימודי חכמת הקבלה לכל אדם ולכל אורח חיים. כדי להתרשם ממפגש מבוא לקורס יסודות הקבלה תוכלו לשריין מקום כאן.