בתחילת החודש פרצה סערה ברשת, כאשר לוגאן פול, כוכב יוטיוב עם מיליוני עוקבים, העלה סרטון שצילמו הוא וצוותו ביער ביפן, ובו הם מגלים גופה של מתאבד. אם הילדים שלנו יכולים בהינף אצבע לצפות בכוכב רשת שמצלם גופה של אדם שהתאבד ואז להתבדח על כך בשידור חי, סימן שמשהו לא תקין בדור הצעיר - או שאנחנו כהורים מתעלמים מהמצב או שפשוט לא אכפת לנו יותר.
אחרי שהתאוששנו מהמחשבה על כך שילדינו נתקלו ונתקלים מעת לעת בצילומים של התאבדות נער בשידור חי, נעכל יחד את מה שקורה באמת: צעירים בשנות העשרים לחייהם, אשפים במתיחות ובמעשי קונדס ביוטיוב, הפכו להיות מחנכים ומודל לחיקוי לילדים שלנו. לא, הם לא דמויות מבוימות בסרט מדע בדיוני, אלה אנשים בשר ודם שמבצעים מתיחות לא מצחיקות בעולם האמיתי. אותם מעריכים הילדים יותר מהמורים וההורים שלהם.
האם אנחנו בכלל יודעים מה הילדים שלנו סופגים ולומדים מהדמויות שהם מעריצים באינטרנט? האם אנחנו יודעים אלו דוגמאות הם קולטים שם? עד כמה אנו מודעים לרמת התוכן הבוטה שהם חשופים לה? צפו בסרטונים של כוכבי הרשת וגלו.
מי מכריח אותנו לקבל "מנה יומית" של אלימות?
יש שם לגורם שעומד מאחורי האלימות שמתעקשים "להזריק" לנו. לוגאן פול מרוויח חמישים אלף דולר לסרטון. המניע שלו ברור: הוא מסחטת רייטינג ששואף למשוך לעצמו כמה שיותר צופים. ומה עוד לא נראה במחוזות הרשת שהוא חיפש לתעד? מה יכניס עוד כסף, כבוד ותהילה מיידים? צעיר מתאבד ביער אקזוטי ביפן, כולל תצלומי תקריב של הגופה. ומה גרם לו לחשוב שצילום גופה היא דבר המתקבל על הדעת? השפעת הסביבה.
לוגאן פול בן ה-22 גדל בתרבות מערבית שהקיפה אותו בהמחשות ויזואליות של אלימות ושפיכות דמים, ובאופן טבעי הוא התרגל לכך. כשפול הגיע לגיל שמונה-עשרה, כמו כל מתבגר אמריקאי טיפוסי, הוא כבר הספיק לצפות לפחות במאתיים אלף מעשי אלימות, מתוכם שש-עשרה אלף מקרי רצח. כך מעידים המחקרים בתחום. נניח והוא צפה רק בתוכניות ילדים בטלוויזיה, והוא לבטח צפה, הוא קלט עד עשרים סצנות אלימות לשעה.
כחברה, אפשרנו לפול ולחבריו לקלוט את המודלים לחיקוי ולספוג את הערכים שלאורם הם חיים מהמדיה שמוצפת באלימות קיצונית, וכעת הגיעה שעתם היפה ליצור תוכן לדור הבא - הילדים שלנו. ולא נישאר תמימים: "מצאנו גופה", הסרטון המפורסם של לוגאן, זכה ל-600 אלף לייקים עוד לפני שארה"ב געשה והגיבה בחריפות. מאז הדיון הציבורי בשאלה מה מותר לאסור הוא רק זכה לרייטינג כפול. במילים אחרות, לוגאן הצעיר הכיר היטב את הקהל הווירטואלי שלו כדי לדעת שרבים מהם יצרכו את התוכן גם בלי פרו
"להכות" את השיטה: שיפסיקו לעשות עלינו קופה
במבט-על, למדיה האלימה יש השפעות רחבות ועמוקות, הערכים החברתיים שבה מידרדרים והתוצאות נוראיות. בדרך החתחתים הזאת נגדל אנשים אדישים לשפיכות דמים באופן מוחלט, אנשים שאינם מעריכים חיי אדם ולא מתחשבים בדבר מלבד סיפוק מידי של האגו שתוסס בהם.
אפשר שנגיע לנקודת הקצה ונמאס במצב, ואפשר שכבר עכשיו נפעל למען ילדינו. איך לדוגמה? נתלכד יחד ונדרוש מיוטיוב, ומכלל הרשתות החברתיות, להקשיח את הנהלים ואת התקנות שלהם כדי להבטיח שהמשתמשים לא יוכלו לפרסם תוכן שאינו הולם.
לומר די לאלימות ולשפיכות הדמים היא סיסמה שכולנו נסכים עליה. לכן, אין שום סיבה מוצדקת שנסכים שמישהו יעשה קופה מפרסום תכנים אלימים לילדינו. עם זאת, חקיקה, הטלת הגבלות ונקיטה באמצעי זהירות הם רק פלסטר לעומת הפתרון האמיתי. במוקדם או במאוחר לא יהיה מנוס מלבצע מהפך ערכי עולמי במערכות ובשיטות החינוך. כלומר, יהיה עלינו לקום לייצר צורות מדיה שונות שמושכות את הדור הצעיר, ולהשתמש בהן כדי להפיץ דוגמאות חיוביות כדי לגדל בני אדם שמתחשבים באחרים.
אין מה להתכחש לעולמם המתקדם של ילדינו. העובדה שהם גדלים כשרשת האינטרנט נמצאת בכף ידם הופכת אותם לדור הגלובלי-הווירטואלי הראשון. גם לא מפתיע שהילדים שלנו שונים לגמרי מאיתנו. הם דבוקים למסכים בין שמונה לאחת-עשרה שעות ביממה, משקיעים את רוב זמנם במדיה החברתית, משתעממים בקלות ומיד עוברים בשני קליקים לאטרקציה הבאה.
תוסיפו לכך את העובדה שככל שיותר אנשים ברחבי העולם מתחברים לרשת, המחשבה שלהם, ההתקשרויות ביניהם והרגישויות שלהם הופכות גם הן לגלובליות. 58% מהמבוגרים בעולם בגילאי 35 פלוס מסכימים כי "לילדים היום יש במשותף עם בני גילם מרחבי העולם יותר מאשר עם המבוגרים במדינתם". העולם הווירטואלי ממוסס את העולם הפיזי. ולא רק הם נעים קדימה, אלא כולנו מתקדמים בצעדי ענק למציאות גלובלית-וירטואלית, ובמובן הזה, הילדים שלנו חלוצים. הם מוכנים טוב יותר מאיתנו לשינויים הקרבים.
יחד, בכל הכוח
השלב שבו החינוך מסתכם רק בידע והשכלה חלף מן העולם. ילדים היום יכולים למצוא תשובות בוויקיפדיה עוד קודם שמוריהם בבית הספר פוצים פה. לכן, נדרש חינוך אחר, חינוך שמתמקד בבניית האדם בעולם החדש. אין זה אומר שעלינו להטיף להם על ערכים חיוביים. הטבע המפותח של ילדינו, האגו הבריא שלהם, דורש מבפנים רק אווירה חברתית שתסייע להם להוציא לחוץ את הפוטנציאל שלהם ולממש את עצמם באופן חיובי. לבטא את עצמם נכון בעולם שהופך להיות מקושר.
הטכניקה לא חייבת להיות משעממת או למדנית עבורם. אפשר להגיש להם ערכים חיוביים דרך מתן ארגז כלים חדשני, סגנון וירטואלי מקורי רגשי וחווייתי שיסייע להבין טוב יותר את עצמם, ובפרט יסייע להם לבנות קשרים משמעותיים ונכונים עם הזולת. רק קחו את השיחות האינסופיות שלהם ברשתות ותכוונו אותם לשיח בריא שיניע לעבר בניית קשרים אנושיים, חיוביים ותועלתיים.
אבל אחרי הכול, אין לנו באמת מה לדרוש מילדינו. הרי אם לא נתגייס במלוא כוחנו לתהליך כזה, ולא נספק להם דוגמה בעצמנו, לא יתחולל שום שינוי מהפכני. מקסימום הרגשה טובה שעשינו משהו. לכן ייתכן ועלינו ההורים לשבת וללמוד, לפתח ולהרחיב בנו את התפיסה הגלובלית שמתאימה לתנאים המתהווים של העידן הגלובלי.
רקע נוסף אודות הקבלה והכלים שהיא מציעה לקהל הרחב תוכלו למצוא בקישור הבא