למה ט"ו בשבט הוא חג הרבה יותר חשוב ממה שנדמה לנו?

אוכלים פירות יבשים, שותים מעט יין, הילדים נוטעים עץ ו…זהו. ט"ו בשבט הוא לא מהחגים המפורסמים, אלא חג שממעטים לדבר עליו. הוא הוכתר כ"ראש השנה לאילנות", נסתר לו בין סוכות לפסח, ותופס מקום צנוע בלוח השנה הישראלי. אפילו יום חופש לא מקבלים בו. אבל האמת היא שט"ו בשבט הוא אחד החגים המשמעותיים ביותר על פי חכמת הקבלה. למה? כי הוא טומן בחובו את הסוד לפתרון הבעיות בחיינו.

אנחנו חיים בעולם גלובלי. מאירוע לאירוע מתברר לנו עד כמה אנו קשורים זה לזה בכל רובדי החיים. כשפורץ משבר כלכלי בסין או ברוסיה הוא צובע באדום את המסכים בכל בורסות העולם; פיגוע טרור רצחני בלב פריז מכניס לכוננות את כל מעצמות העולם; מלחמת אזרחים בסוריה גורמת להגירה המונית שמשנה את הדמוגרפיה באירופה; וזה עוד לפני שדיברנו על מחירי הנפט המאמירים, המלחמה היזומה בצפון קוריאה או מזג האוויר שמשתגע ומזכיר לנו שאנו חיים על אותו כדור ומשפיעים על מצב הרוח שלו.

"בשונה מהתקופות הקודמות, המאה העשרים ואחת מורכבת מאוסף של אינספור רשתות קשר המחוברות זו לזו בצמתים אינסופיים", כותב פרופ' לודגר קונהארד, מנהל המרכז לחקר האינטגרציה באירופה. אליו מצטרפים שורה של חוקרים ידועים שמתארים עד כמה אנחנו קשורים זה לזה. ניקולאס כריסטאקיס לדוגמה, פרופ' לרפואה סוציולוגית מאוניברסיטת הרווארד ומחבר רב-המכר "מחוברים" כותב: "במרקם העצום של האנושות כל אדם מחובר לחבריו, למשפחתו, לשותפיו לעבודה ולשכניו. אולם גם אנשים אלה מקושרים לחבריהם ולבני משפחתם באופן אין-סופי עד למרחקים, עד שכל האנשים בעולם מחוברים לכל השאר בדרך זו או אחרת". דבריו של כריסטאקיס נשמעים הגיוניים ומתקבלים על כל בר-דעת, אך איש אינו נוקף אצבע כדי לחקור את צורות הקשרים שבין בני האדם ולשפר אותם, הרי נהיר לכולם שבהם טמון הפתרון.

באופן מצער, דווקא המשברים הגלובליים הם שגורמים לתובנה הזאת לחלחל אל תוך ההרגשה שלנו. פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, סיכם את מצב האנושות קצר וקולע: "בעידן הגלובלי כולנו בסירה אחת".

והיום, הסירה סדוקה ומים חודרים לאט פנימה. ברור לכולנו שהעולם גלובלי ומתנהל כמערכת סגורה, ובכל זאת אנחנו ממשיכים להתנהל איש איש לעצמו, כאילו דבר לא השתנה. מערכת הקשרים השלילית בינינו גורמת לסירה לשקוע. אפשר לדמות אותנו לדיירים בבניין אחד, שלפתע גילו כי הם חתומים על הסכם המחייב אותם לערבות הדדית. מעכשיו, על כל נזק שעושים הילדים של השכן גם אנחנו משלמים, וכל בעיה של אחד הדיירים היא גם הבעיה שלנו. הפער והסתירה בין הקשר הגלובלי שלוחץ עלינו להתאחד, אל מול הדאגה האגואיסטית של כל אחד לעצמו, הם הסיבה למשברים השונים שמתגלים לעינינו. "בעולם גלובלי ואינטגרלי שבו כולנו מקושרים זה לזה", מנתח את המצב פרופ' יהודה כהנא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "השינוי הערכי החשוב שאנו נדרשים אליו הוא להפסיק לחשוב רק על 'אני' ולהתחיל לחשוב גם על 'אנחנו'".

ניסינו המון שיטות לאטום את החור בסירה: ועידות פסגה עולמיות, שיתופי פעולה אזוריים, איחוד אירופי מזויף ואינספור ארגונים עולמיים. אבל אף אחד מהם לא הצליח לאחות את הסדק, והסירה ממשיכה להתמלא במים.

"יותר מהכול אנו נצרכים היום לאחדות", הזהיר פסקל לאמי, יו"ר ארגון הסחר העולמי בשנת 2008. עשור עבר מאז, ולמרבה הצער, אף "איחוד" לא הצליח לעשות מעשה בנדון ולא יצליח להחזיק מעמד. חסרה שיטה להתמודד עם האגואיזם האנושי ההולך וגדל, עם הכוח השלילי שמחריב את היחסים האנושיים. החכמה היחידה שמציעה שיטה להתחברות מעל האגו שמפריד בינינו מבלי לדכא אותו, היא חכמת הקבלה.

השיטה העתיקה והאותנטית הזו מלמדת אותנו לבנות קשרים של התחשבות ודאגה הדדית שכה נחוצים בעולם הגלובלי של היום. היא מכוונת אותנו למימוש עקרונות החיבור העתיקים, כמו: "ואהבת לרעך כמוך" ו"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". באמצעותה אנחנו לומדים לגלות בקשר בינינו את כוח החיבור, הכוח החיובי שטמון בטבע, ובעזרתו לאזן את האגואיזם ביחסים הבינאישיים.

ראש השנה לאילנות מזכיר לנו את הכוח החיובי שקיים בטבע. הזרע שאנו נוטעים באדמה מסמל את הפוטנציאל האדיר שקיים ביחסים בינינו. כדי שהזרע הזה ינבוט ויצמח לעץ שנותן חיים, ובהמשך אף יניב פירות, הוא זקוק לרוח האחדות, המים החיים של חכמת הקבלה. כאשר תתפשט בינינו רוח של אחדות, היא תחלחל כמו מים חיים אל כל המערכות החברתיות ואלו יניבו פירות, כמו: ביטחון אישי ברחובות, צמצום פערים, כלכלה שוויונית, מערכת בריאות שדואגת לכולנו וחינוך ערכי.

הצורך להשקיע בקרקע פורייה, בבניית סביבה שתעלה על נס את חשיבות האחדות בינינו כמפתח לחיים הטובים, זהו המסר המרכזי והאוניברסלי של ט"ו בשבט. זו הסיבה שהחג הזה תמיד היה חשוב למקובלים. כשם שאנו מטפחים את האילן, משקים אותו, מזבלים אותו ומונעים ממזיקים להיטפל אליו, כך עלינו לבנות סביבה כזאת לנו ולילדינו האהובים. את התהליכים האלה בעיצוב הסביבה וטיפוחה מלמדת חכמת הקבלה. לכן, לא לחינם דימתה התורה את האדם לעץ השדה. ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא הזמנה להתחלה של צמיחה, ראש לחיים חדשים.

קבלה לעם היא עמותה ללא כוונות רווח שמטרתה להנגיש את לימודי חכמת הקבלה ואת תרומתה המעשית לכל אדם ולכל אורח חיים. כדי להתרשם ממפגש מבוא לקורס יסודות הקבלה תוכלו לשריין מקום כאן.