פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ליהנות יותר: מהי קבלה, ואיך היא קשורה לחיים שלכם?

      חלק מאיתנו רואים בקבלה משהו מיסטי שדורש "דרגה רוחנית" כדי שנבין אותו, או אורח חיים דתי. אבל הקבלה היא משהו אחר לגמרי, שאלפים בתל אביב, בבאר שבע או בניו ג'רזי מתעניינים ורואים בו כלי לניהול החיים. איך זה קורה, מה הקשר לפייסבוק ולמה היא לא נחלת "חכמי דת"?

      ג'רי סיינפלד בישראל (נמרוד סונדרס)
      ג'רי סיינפלד בהופעה בישראל. סיינפלד (צילום: נמרוד סונדרס)

      ג'רי סיינפלד, בנאום סאטירי על עולם הפרסום, מדבר על כך שהפרסומאים משווקים לנו בלהט מוצרים חסרי תועלת, על ידי יצירת אשליה של מה שהיינו רוצים להרגיש בחיים האמיתיים. הם מצליחים במכירת האשליה הזו פעם אחר פעם, למרות שאנחנו יודעים ששיש סיכוי גבוה שרגע אחד לאחר שנשתמש במוצר, העניין שלנו בו יתפוגג. "אבל זה לא משנה", הוא מסכם, "אנחנו חשים אושר לפחות בפרק הזמן שחל מרגע הצפייה בפרסומת עד שאנחנו משיגים את המוצר". איך כל זה מתקשר לקבלה? המשיכו לקרוא.

      למה קוראים לזה חכמת הקבלה?

      הקבלה היא מלשון "לקבל". ראשית, היא מלמדת אותנו לקבל דברים גם אם ברגע הראשון הם לא נוחים לנו. חשבו לדוגמה על הנהג שחותך אתכם בכביש, ההוא שברגע הראשון אתם מאחלים לו פנצ'ר בארבעת הגלגלים במהרה בימינו. הקבלה לא תלמד אתכם להשלים בכניעה עם המצב, אלא להבין מה מניע אותו ומה מניע אתכם. שנית, הדבר שיותר חשוב להבין הוא שחכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לקבל את כל הטוב שהחיים יכולים להציע לנו. להרחיב את תפיסת המציאות שלנו כך שנראה את התמונה המלאה ואת עצמנו בתוכה, כמו באפליקציית ווייז המאפשרת לנו לנווט את מסלול חיינו בבטחה.

      מה הקבלה פותרת לנו?

      הקבלה מסבירה שאנחנו כמו אדם שנמצא בחדר חשוך ובכל כיוון שאליו הוא פונה, הוא מצוי בחוסר ודאות וחוטף מדי פעם מכה. הקבלה מדליקה את האור בחדר ומאפשרת לאדם להבין איפה הוא נמצא, מה המקום והסדר של כל דבר ואיך לפעול נכון יותר מבלי לחטוף מכות. כלומר, לאחר שהקבלה מלמדת אותנו "לקבל" דברים ולהבין מדוע הם קורים, היא מלמדת אותנו איך עלינו להתייחס ולהתמודד איתם כשהם צצים, ולהבין איזה מקום יש לכל דבר בחיים שלנו. זאת בפרט כש"המציאות החשוכה" מובנת לנו פחות או "מתפספסת" לנו.

      דיכאון (ShutterStock)
      הקבלה מדליקה את האור ומאפשרת לאדם להבין איפה הוא נמצא (צילום: ShutterStock)

      הקשר בין פייסבוק ולינקדאין לעיקרון המרכזי של הקבלה

      הקבלה עוסקת בקשרים אנושיים. הטענה המרכזית היא שהאגו האנושי גדל בכל רגע, ובכל דור אנחנו נעשים רחוקים יותר ומנוכרים יותר זה כלפי זה. לפי חוק טבע בסיסי, המצב התקין של המין האנושי הוא חיבור ברשת קשרים, שבה כולנו משפיעים ומושפעים זה על זה באופן מוחלט. גם אם האגו מסתיר מאיתנו את העובדה הזאת וגורם לנו להתעלם מהצרכים של האחר, לשלוט ולנצל זה את זה - החוקיות הטבעית שעל פיה כולנו מחוברים לא משתנה במאומה.

      הבעיות שלנו, הטרדות, אי ההסכמה, אי ההבנה, אלו דברים שנובעים מההתנגשות הזאת, בין הטבע האגואיסטי האנושי, לבין החיבור הטבעי שקיים בינינו. הקבלה מלמדת אותנו כיצד לשחזר את החיבור הזה.

      הטענה הזו של הקבלה, שכולנו מחוברים ברשת קשרים גם אם איננו "מבחינים" בה, מקבלת אישוש ממחקרים על הרשתות החברתיות באינטרנט, שמראות כיצד נוצרים קשרים חברתיים בלי יד מכוונת לכאורה. מחקרים מצאו כי כל אחד מאיתנו נמצא במרחק של עד 6 קשרי חברות מכל אדם אחר, לרבות נשיא ארצות הברית. כלומר, מיליוני אנשים קשורים יחד, בנתיב כזה או אחר. ההמחשה הפשוטה של זה היא מרחק הקשרים שלכם ברשת החברתית העסקית לינקדאין. מחקר אחר מראה שלאדם ממוצע יש כמה מאות חברים בפייסבוק, בעוד שבמציאות הוא מסתפק בחברים בודדים. החברות הווירטואלית הזו אמנם אינה "אינטימית" כמו במציאות, אך לעתים קרובות היא אינטנסיבית יותר. אנשים מגיבים לתכנים שלנו, באים איתנו באינטראקציה לעתים כמה פעמים ביום, וכל זה קורה גם עם אנשים שלא דמיינו שאי פעם נהיה איתם בקשר. והנה, בוקר אחד, אנחנו יודעים עליהם כל כך הרבה: מה הם אוכלים, עם מי הם נפגשים, במה הם עובדים ומה הם הרהורי לבם, או חלק מהם.

      אם נדע לנהל את הקשרים הללו בחכמה וביעילות, אומרת הקבלה, יהיו פחות התנגשויות. במילים שלנו, חיבור נכון יותר בין בני אדם יפתור הרבה מאוד בעיות בחיים שלנו.

      מארק צוקרברג מייסד פייסבוק (ShutterStock)
      מייסד פייסבוק מארק צוקרברג (צילום: ShutterStock)

      איך עיסוק בקבלה משפיע על היומיום שלנו?

      העיסוק בקבלה בונה באדם נקודת מבט נוספת, שדרכה הוא חווה את המציאות אחרת: לא דרך האגו, אלא דרך פריזמה שבה הוא מרגיש שהטוב האישי שלו תלוי בטובתם של האחרים. כעס לדוגמה, הוא מצב שמלווה אותנו לא מעט. כשאנחנו פועלים על פי חכמת הקבלה, ומישהו בסביבתנו מפגין יחס שלילי או עוין, לרוב נמצא את הדרך להביט על התנהגותו ברובד עמוק יותר. בדרך הזו הכעס שלנו עשוי להימשך זמן קצר יותר. בקיצור, סגולה לאריכות ימים.

      הקבלה מאריכה את ההנאה שלנו מכל דבר

      אז מהם הדברים שכנראה אנחנו מפספסים כל עוד אנחנו מוגבלים בתפיסת המציאות? אחד הבולטים והמטרידים שבהם, זו היכולת ליהנות עד הסוף מדברים. נחזור לסיינפלד. חשבו על מכונית חדשה שהשתוקקתם לקנות. כמה פעמים מרגע הרכישה תיסעו בה ותאמרו לעצמכם: "וואו! אני מתענג על חוויית הנהיגה בכל רגע". החיים, כמו שאנחנו יודעים, אינם כאלה. אנחנו נהנים מהדבר ש"רדפנו" אחריו לרגע אחד, ומיד לאחר מכן הוא הופך מובן מאליו. העניין הוא שהשקענו המון זמן ומשאבים כדי להשיג אותו, בתקווה שהוא יביא לנו את האושר המיוחל. זו, אם תרצו, תמונת הראי של חיינו. אנחנו מבזבזים 80% מהזמן שלנו כדי לרדוף אחרי דברים שאנחנו סבורים שיעניקו לנו הנאה, ומיד לאחר השגתם תחושת התענוג מתפוגגת. אנחנו נותרים עם תחושת ריקנות, ומיד תוהים על הדבר הבא שאחריו ממש כדאי לנו לרדוף.

      הקבלה מציעה דרך להרחיב את משך ההנאה שלנו מדברים, ובכך לתעל בצורה נכונה יותר את היחס בין הזמן והאנרגיות שאנו משקיעים במרדף, לבין התענוג מההישג או הרכישה החדשה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שליטה במיקוד שאנו שמים על דברים, דיוק בכוונה, כמו חידוד הפוקוס של המצלמה על המקום האמיתי שבו ניתן להרגיש תענוג.

      גבר נוהג במכונית (ShutterStock)
      אנחנו מבזבזים 80% מהזמן שלנו כדי לרדוף אחרי דברים שאנחנו סבורים שיעניקו לנו הנאה (צילום: ShutterStock)

      ומה עם קצת רוחניות?

      תשאלו: אבל מה, אין שום דבר מעבר? הכול פרקטי? התשובה היא שיש עוד הרבה מעבר, אבל הלימוד הוא הדרגתי. הוא מתבסס על העיקרון שלפיו ישנם כוחות שמנהלים את החוקיות של הטבע, שלחלקם אנחנו חשופים ולחלקם לא. סוקרטס כבר אמר שהוא יודע עד כמה יש לו ללמוד, למרות שנחשב לחכם באדם. בכל שלב בחיינו, ככאלה שבחרו ללמוד קבלה, מתגלה רובד נוסף של מה שאנחנו יודעים על עצמנו או על אחרים, רצונות חדשים שעלינו לנתב אותם לחוקיות של הטבע, שאם נפעל לפיה נוכל להשיג תחושת ביטחון או מילוי גבוהה יותר (זוכרים את תחושת הריקנות שהזכרנו קודם?).

      עומק המילוי הזה תלוי בגודל הרצון של הלומד, ובמידה שבה הוא פותח את עצמו לשינוי. אבל המציאות מראה שכבר מהרגע הראשון, המגע עם הקבלה יוצק משמעות בכל מה שאנחנו עושים, יוצר לנו סדר בתחומים רבים שקודם לכן נראו מבולבלים או חסרי פשר, ומתיר פלונטרים שלא ידענו איך לגשת אליהם. בקיצור, פרה-פרה, מה שנקרא. אפשר להגיע רעב ללמוד ולגלות, אך אין שום סיבה "להתנפל" על חכמת הקבלה מהרגע הראשון, או להפוך את חייכם. השינוי, זה שיתאים לחייכם כפי שאתם תבחרו, יגיע מעצמו.

      איך הקבלה מתמודדת עם "משמעות החיים" בצורה שלא תגרום לי לעקם את האף?

      תשמעו: בסוף, לכל דבר שאנחנו עושים חייבת להיות סיבה, אחרת היינו פועלים על אוטומט. אנחנו מנסים להבין מה הטעם במה שאנחנו עושים, מה הקונספט, מה הרעיון המרכזי שסביבו אנחנו מארגנים את החיים שלנו כפי שהם (או, לפחות לחלקנו, מישהו ארגן עבורנו). ברגע שאין את הגורם המאחד הזה של כל מה שאנחנו עושים, אנחנו סובלים מתחושת ריקנות, או חוסר חשק. ואז אנחנו מנסים למלא את החיים ברוטינות כמו ריצות מרתון, שופינג אובססיבי, צפייה סדרתית בסדרות, או שיטוט מוגזם ברשתות חברתיות. פעילויות שאין בהן רע כשלעצמן ויש להן תרומה משלהן, אך הן לא עונות על שאלת הטעם של מה שאנחנו עושים. היתרון בקבלה הוא שהיא אינה מעמידה סיבה שרירותית, כמו "כך ניתנו הדברים, וזו האמת היחידה". היא מבקשת מאיתנו לחקור את התובנות ולבחון אותן אמפירית, בחיים ה"ארציים" שלנו. להקשות בשאלות ולא להסתפק בתשובה סתמית. זו אחת הסיבות לכך שאנשים מכל שכבות החברה לומדים קבלה: קל יותר להסכים עם משהו שחקרת והטלת בו ספק, ולא קיבלת אותו כ"אמונה".

      איך לומדים קבלה? זו לא שפה "מקראית"?

      הלימודים מתקיימים עם מדריכים שמדברים בדיוק כמוני וכמוך. גם חומרי הלימוד מותאמים לשפה רחבה. היסטורית, כתבי הקבלה, שתחילתם ב"ספר היצירה" שכתב אברהם אבינו, המקובל הראשון, הלכו והתפתחו מדור לדור והותאמו בכל פעם לדור הנוכחי, לשפתו ולאורח חייו, על ידי מקובלי התקופה דוגמת האר"י, רשב"י, הרמב"ם ואחרים. בתחילת המאה העשרים חי בינינו אחד מגדולי המקובלים בהיסטוריה, הרב יהודה אשלג, הידוע בכינויו "בעל הסולם" (על שם פירוש "הסולם" לספר הזוהר שכתב), שהתאים את החכמה בדיוק לדורנו זה. המאמרים, הניתוחים, ההרחבות והשפה, נוגעים למשברים שהאנושות חווה היום. הספרות הענפה של הקבלה מתפקדת בדיוק כמו ספרי לימוד באקדמיה. יש לה שלבים, תהליך לימוד וכולי.

      האם יש בכלל אסור ומותר, ציוויים או הלכות שצריך לקיים?

      למרות שרבים מערבים את הקבלה עם הדת היהודית, הקבלה אינה דת. היא לא דורשת מהאדם שום קיום של מנהגים או מצוות. אין בה אסור או מותר, כי "אסור" פירושו "אי אפשר". מה שהאדם לא משיג בכלים שלו, הוא ממילא לא מסוגל לבצע. הקבלה היא תהליך פנימי שמביא את האדם לגילוי המערכת שבה הוא חי. היא פתוחה לכל אדם, גבר או אישה, ללא הבדל לאום או דת. לא רק זאת, בניגוד למה שחלקנו עשויים לסבור, הקבלה אינה עוסקת בקמעות, לחשים או אמונות טפלות, אלא בקשרים בין בני אדם, והזיקה שלהם למנגנון הטבע שבו אנו פועלים.

      זוג מחזיק ידיים (ShutterStock)
      פתוחה לכל אדם, גבר או אישה, ללא הבדל לאום או דת (צילום: ShutterStock)

      איך בודקים אם זה מתאים לי?

      הדרך לדעת האם זה מתאים לי, תלויה במידה שבה מנקרת בי שאלת הטעם בחיים. זו יריית הפתיחה לכניסה ללימוד. הקבלה מציעה דרכים להתמודד עם השאלה הזו, לענות עליה ולחיות בהתאם לתשובות שהגענו אליהן.

      אם מעניין אותי להתנסות בלימוד, עם מי עליי לדבר?

      לימוד הקבלה מתבצע בקבוצות, ולעתים סתם עם חבר על כוס קפה. קוראים קטע מקור, מעלים סוגיות מחיי היומיום שלנו, דנים בהן ומגיעים לתובנות חדשות. אם התעורר בכם עניין לבדוק איך לימוד הקבלה עשוי לעשות לכם סדר ולהכניס כיוון בחיים, בואו למפגש מבוא לקורס יסודות הקבלה או לערב "חוויה ושמה קבלה".

      קבלה לעם היא עמותה ללא כוונות רווח שמטרתה להנגיש את לימודי חכמת הקבלה ואת תרומתה המעשית לכל אדם ולכל אורח חיים. כדי להתרשם ממפגש מבוא לקורס יסודות הקבלה תוכלו לשריין מקום כאן.