חושבים של"ג בעומר חג מיותר? ובכן, זו המשמעות האמיתית שלו

ל"ג בעומר הוא החג הזניח ביותר בלוח השנה. מועד שמזוהה בעיקר עם הילדים ומסתכם בשירה בציבור מסביב למדורה עד אור הבוקר ובאכילת מרשמלו ותפוחי אדמה מפוחמים. הטקס נחמד ולא מחייב, הזיכרונות סביב הלהבות המרקדות מעלים נשכחות, וכמו כל חג יהודי, יש אוכל בשפע. אבל פרט לשמחת הילדים, מי זקוק בימינו למנהג הדלקת המדורות? מה התרומה שלו לחיינו? ומה הקשר בין ספר הזוהר והילולת רבי שמעון לחג הזה?

נחזור 2,000 שנה אחורה בזמן. בדיוק בתקופה הזאת שבין פסח לל"ג בעומר, חיו כאן באושר 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא. הייתה ביניהם מערכת יחסים הרמונית, אהבת אחים מעוררת קנאה. אך מרגע שלא נהגו זה בזה בכבוד, ונתנו לגאווה שבהם לגבור, התוצאות היו קטלניות. שנאת החינם תפסה את מקומה של אהבת הזולת, הקשרים הרוחניים נפרמו ואש השנאה התלקחה והביאה למותם.

רבי עקיבא, שבצעירותו היה רועה צאן ובערוב ימיו הפך למקובל ענק בדורו, לימד את תלמידיו שהמציאות שאנחנו חיים בה מנוהלת על ידי מערכת הנקראת "הטבע" או "א-להים" (86 בגימטריה). מערכת ששואפת לאיזון מתמיד ופועלת על פי חוק אחד בלבד - חוק האהבה. או במילים פופולריות יותר: "ואהבת לרעך כמוך - זהו הכלל הגדול בתורה".

רבי עקיבא גילה שהיחסים האגואיסטיים בינינו כולאים אותנו בתוך מציאות מוגבלת של סבל, וכי הדרך היחידה להיחלץ מן המצב הזה ולזכות באושר היא לשנות את היחס של האדם לחברה. כלומר, להחליף את השנאה והאהבה העצמית באהבת הזולת. למרבה הצער, את החוקיות הזאת הבינו היטב רק חמשת תלמידיו של רבי עקיבא, ששרדו את הקרבות הקשים ואת המגפות שפרצו בזמן מרד בר כוכבא. הבולטים שבהם, שאף מסרו לנו זאת בכתב, היו: רבי יהודה הנשיא - עורך המשנה, ורבי שמעון בר יוחאי - מחבר ספר הזוהר.

בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא היה רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) מהמתנגדים הבולטים לשלטון הרומאים בארץ ישראל. הקיסר הרומאי שלח אנשים לחפשו כדי להוציאו להורג, אך עקבותיו נעלמו כלא היו. על פי האגדה, נמלטו רבי שמעון ובנו אלעזר לגליל, מצאו מסתור במערה בפקיעין ושהו בה במשך שלוש-עשרה שנה. במשך תקופת שהותם במערה הם אכלו חרובים בלבד והתעמקו ברזי חכמת הנסתר. מתוך יגיעתם בלימוד הם זכו לגילוי של כל סודות הבריאה, להבנת מערכת הטבע לעומקה ולמימוש חוק האהבה.

שלוש-עשרה שנים לאחר מכן, כשנתבשר רבי שמעון על מות הקיסר הרומאי, הוא יצא מן המערה וקיבץ סביבו תשעה תלמידים כדי להעביר להם את סתרי התורה שגילה. הוא עלה עימם למערה אחרת בהר מירון וכתב בעזרתם את "הזוהר", ספר הספרים של הקבלה, הפירוש הפנימי לחמשת חומשי התורה ולחלקים נרחבים מספרי הנביאים והכתובים.

על בסיס מערכת הקשרים שנרקמה בין תלמידי רשב"י, מתאר ספר הזוהר את יחסי האהבה והשנאה הטבעיים הקיימים בין כל בני האדם. הספר אינו עוסק בכוחות מופשטים שפועלים אי שם, אלא כותב עלינו. רשב"י בדרכו המסתורית, מסביר לנו מהי מערכת היחסים הנכונה שצריכה להתקיים בינינו, כחברים אוהבים, כחברה בריאה וכעם מאוחד. על התהליך הייחודי של בניית היחסים מלמד הזוהר עצמו: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה, ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה" (ספר "זוהר לעם", פרשת אחרי מות, 56-55).

האחים, החברים, עליהם הזוהר מדבר, הם אנשים כמוך וכמוני, שהחליטו להתחבר ביניהם מתוך מטרה משותפת אחת - להשיג את הכוח העליון של הטבע המתגלה בהרגשה של "שבת אחים גם יחד". ברגע שבני אדם מתעלים מעל לחשבונותיהם האגואיסטיים - מ"אנשים עושי מלחמה שרוצים להרוג זה את זה" לחברים המתקשרים ביניהם "באהבת אחווה" - מורגש ביחסים ביניהם תענוג עילאי, רגש עצום שאין מילים לבטאו. המקורות מכנים זאת: "אור הזוהר", "אש אהבה בוערת", "שלהבת אחת גדולה".

ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, היום שבו נמסרה חכמת הקבלה לעולם. המדורות שאנו נוהגים להדליק בל"ג בעומר מסמלות את האור הגדול שמתגלה בעולמנו החשוך, אור שבכוחו הבלעדי ליצור בינינו חיבור ואהבה.

איננו עוסקים בהיסטוריה, אך העתיד אינו טומן בחובו הבטחות גדולות. בשנה האחרונה נקלעה החברה הישראלית למבוי סתום, שהוא תוצאה של התנהגות אגואיסטית בדיוק כמו זו של תלמידי רבי עקיבא ורבי שמעון וכך עם יתר גדולי ישראל לאורך הדורות. הסוף המר ידוע מראש. לכן, כדי לצאת מהמצב העגום שאליו נקלענו כיום בעולם המודרני, אנו זקוקים לשיטת החיבור שנוסדה כבר לפני אלפי שנים.

אם נממש את חכמת הקבלה ונתחבר בינינו, דווקא על פני ההתנגדות הפנימית שקיימת בנו, תיווצר בינינו בעירה מיוחדת. הניצוצות שחבויים בתוך כל אחד מאיתנו יתחברו לשלהבת אחת גדולה, שבה יתגלה אור הזוהר. כמו שכתב הרב"ש: "יש בכל אחד ניצוצות של אהבת הזולת, אלא שניצוץ לא יכול היה להדליק את אור האהבה, לכן על ידי החיבור יחד, נעשה מכל הניצוצות שלהבת אחת גדולה" ("כתבי רב"ש").

אמנם תמיד יימצא פתרון כלשהו שידחה את הקץ ויספק לנו חמצן לזמן מה, אך רק שינוי מהותי יחולל מהפך אמיתי וארוך טווח. "הכלל הגדול בתורה" נמצא בידינו. עלינו להתחיל לפעול לפי אותם עקרונות של חיבור שהמליצו עליהם רבי עקיבא, רבי שמעון וכל חכמי הקבלה שצעדו בעקבותיהם.

אף על פי שאנחנו אגואיסטים גדולים, כראוי לעם קשה עורף, צעדים קטנים יכולים להאיר את הניצוץ הפנימי שחבוי בכל אחד מאיתנו ולעורר את הכוח הטוב והמיטיב שנסתר בטבע. ל"ג בעומר, שנקרא גם "חג האור" (תורה מלשון אורה), הוא הזמן ליצירת הקשר הראשוני הנכון בינינו. ממנו והלאה אנחנו ממשיכים בתהליך שמגיע לשיאו בחג השבועות, זמן קבלת התורה. סביב הר סיני כבר נהיה חפים מכל מחשבה זדונית שעוד נותרה בנו כלפי הזולת, ונלמד לפעול כאיש אחד בלב אחד. זו כל התורה כולה.

"קבלה לעם" היא עמותה ללא כוונות רווח, ומטרתה להנגיש את לימודי חכמת הקבלה לכל אדם. כדי להתרשם ממפגש מבוא לקורס יסודות הקבלה, תוכלו לשריין מקום כאן.