וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקורונה מלמדת אותנו שיעור מאלף בערבות הדדית

וואלה! NEWS בשיתוף קבלה לעם | הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בשיתוף קבלה לעם

8.3.2020 / 15:36

מי היה מאמין שמשרד הבריאות יהפוך קדוש וינחה אותנו לפעול בהתחשבות ובדאגה זה לזה? מי היה מאמין שהישראלי שמצפצף על כולם, יצטרך לפעול ברגישות יתרה ולגלות סולידריות כלפי ציבור שלם? ובכלל, מי היה מאמין שנגיף קטנטנן בשם קורונה ייתן לנו שיעור מאלף בערבות הדדית?

היחידה המיוחדת לטיפול במצבי חירום בבית חולים שיבא תל השומר, 5 במרץ 2020. ראובן קסטרו
הקורונה מגלה עד כמה אנחנו מקושרים זה בזה. אנשי היחידה המיוחדת לטיפול במצבי חירום, בית החולים שיבא תל השומר/ראובן קסטרו

הנגיף הזה מחולל פלאים. שנים על גבי שנים שכדור הארץ מאותת לנו להתלכד יחד, להיות מודעים לנזק האקולוגי שאנחנו מייצרים, ולנהוג בהתחשבות. מאז הפכנו אנשי העולם הגדול, אזרחי המציאות האינטגרלית, שחייהם נכרכו עד כי לא ניתן להפריד פרט אחד מהשלם הכולל, לא עצרנו לחשבון נפש עולמי כזה. גם כשקרחוני ענק נמסו, כשפני האוקיינוסים עלו, כשהאיום האקולוגי הניח חרב חדה על צווארנו, שלוחצת מיום ליום, המשכנו בשלנו. ספונים בעולמנו הצר. אבל מרגע שהחום קצת עלה, כשנתקפנו התעטשות או צמרמורת קלה, ספק קל לנגיף הקורונה, מיד אנחנו ניצבים דום. הבריאות שלנו מחייבת אותנו לציית.

הקורונה מגלה את החולשה שלנו. מאירה את האפסיות שלנו כבני אדם ביחס לטבע הגדול והחזק שפוער לוע ענק וגורם לנו להתכווץ בפינה, או במקרה הרע להסתגר בבידוד למשך שבועיים תמימים. הקורונה מגלה עד כמה בידוד הוא פתרון כפוי מוצלח למצבנו. הריחוק הפיזי איש מרעהו מעצים את הצורך בקרבה נפשית. הקורונה מגלה את האחריות האישית שבה כל אחד צריך לנהוג כלפי בריאות הזולת. הקורונה מגלה עד כמה אנחנו מקושרים זה בזה - רק באופן שלילי. איך בלחיצת יד, בחיבוק, או בשהייה במרחב משותף אנחנו עלולים להדביק אחד את השני. איך כל אחד ברגע של חוסר אחריות, מתום לב או מזלזול בהנחיות החברה, עלול לגרום לסביבתו הקרובה לחלות ואף לגסוס.

הקורונה מגלה עד כמה עסקנו בשטויות. בזוטות. בהבלי העולם הזה. שדות תעופה ריקים, אתרי קניות מושבתים. תנו לקורונה עוד שנה לאיים על חיינו וראו איך הצריכה תקטן, איך הייצור ההמוני יפחת. פחות טיסות, פחות פעולות מיותרות ובזבוזים על לא כלום. תתעמקו לרגע. במצב עתידי כזה מי ירוץ אז לחנויות לקנות בגדים יפים? שלא לדבר על בגדי מעצבים. מי יישב בתיאטרון הומה אדם או ידלג בין כינוסים בינלאומיים? נשב בבית בשקט, העיקר שנהיה בריאים. החברה תתנקה, תיטהר, ומי יודע, אולי בעוד שנתיים, כשנוציא את הראש ונוריד את המסכה, נראה שהכול יפה וטוב.

הגשת ארוחת צהריים לחולי הקורונה בשיבא 5 במרץ 2020. ראובן קסטרו
הקורונה וחבריה שבדרך יחזירו אותנו לחיות בדרך הטבע/ראובן קסטרו

ואם חלילה יתגלו עוד מיני נגיפים? נחילי יתושים מסוכנים? אם פתאום תבוא מכת ארבה ותכלה את כל התבואה? או אולי בכלל להקת עכברושים מתרבים שתכרסם את המעט שצברנו? נשמע סיפור דיסטופי, אבל מי יודע את כוונת הטבע? כך או אחרת, גם ממצב כזה רק טוב יתגלה. הפוליטיקה תוריד הילוך, החימוש ירד, כי על מה בעצם יש להילחם? במי יש למלוך? על אנשים שחיים מהיד לפה? ממי שמסתפקים במוצרים בסיסיים לקיומם?

למעשה הקורונה וחבריה שבדרך יחזירו אותנו לחיות בדרך הטבע. על פי חוקי הטבע. כי אם נחקור את העולם שלנו, נראה כי אורגניזם בכל דרגת קיום - דומם, צומח, חי - אינו צורך אלא את ההכרחי לקיומו בלבד. גם טורפים כמו אריות ונמרים אוכלים לקיום גופם. מרגע שהם שבעים, הם משאירים את הפגר לשאר בעלי החי סביבם. זאת אומרת, גם עלינו החברה האנושית ללמוד מכללי הטבע: לחיות כמו שצריך, באופן שלא יגונה ולא ישובח, רק כדי להתקיים.

ומה לגבי העודפים והמותרות? לספק אותם לטובת החברה, להפנות לזולת. כי זו חברה בריאה, שאורח חייה הגשמי דומה לחי שבטבע, חיים של קיום והישרדות, ועיסוקה החברתי הוא בתיקון היחסים בינינו, בפן הרוחני, בדאגה ובנתינה לטובת הזולת, שכן כך פועל הטבע, בהרמוניה. "בעל הסולם" חוקק זאת כך: "חוק האגואיזם מחויב להישמר בכל תוקף רק בשיעור זה שנוגע לקיום המינימלי, וכל העודף על השיעור ההוא, הרשות נתונה לוותר עליו לטובת זולתו" (עיתון "האומה").

כל עוד אנחנו עם האגו המופרז שלנו רוצים לשלוט על העולם, לסחוט מכדור הארץ את מיטב חומרי הגלם, לרוקן את משאבי הטבע, לייצר אינסוף מוצרים שתשעים אחוז מהם ללא צורך ממשי, להחריב את האקולוגיה, להתפרנס מפסי ייצור שהאחרון שבסופם משליך את התוצרת לאשפה והתהליך המוגזם מתחיל מחדש, אז אנחנו לא בכיוון הנכון. לא על המסלול הראשי של הטבע. אנחנו בטבע, כן, אבל משלנו, טבע של אהבה עצמית. אינדיבידואליות טיפוסית. חוסר אכפתיות מהאנושות ומהיקום. וכשכל אחד מתנהג כך, מי יותר מי פחות, והיחסים בינינו הופכים מעוותים, אז הטבע יוצא מאיזון, הופך מעוות ומתגלים נגיפי קורונה, לדוגמה, או מתפרצים הרי געש, או גלי צונאמי אימתניים.

נמל תעופה בן גוריון תחת חשש מקורונה, 5 במרץ 2020. ראובן קסטרו
למה הנגיפים נחתו עלינו ביום בהיר? רק כדי שנתלכד ונעשה יד אחת/ראובן קסטרו

ויש דרך אחרת. ללמוד את חוקי הטבע. לשמוע על האיזון הנכון בין החברה האנושית והעולם הגדול. להכיר שהעולם שלנו עגול, מקושר, פועל בהדדיות, ועלינו החברה האנושית לפעול כמו הטבע: בהתחשבות, בהדדיות. אם רק נלמד ונכיל את המחשבה הזאת כבר נחולל שינוי. למחשבה כוח אדיר. היא מסוגלת לחטא את המזיקים והנגיפים. כי למה הם נחתו עלינו ביום בהיר? רק כדי שנתלכד ונעשה יד אחת. אולם מרגע שנכנסנו באיזון עם הטבע, התמזגנו לאותה תנועה הרמונית טבעית, התאמנו את עצמנו לחוקים הגלובליים, אין כל סיבה שיופעלו עלינו לחצים בדמות מחלות ומשברים.

עד שיתממש התרחיש היפה הזה, חלקנו ינוח בבידוד בשבועיים הקרובים, חלקנו יימנע מלחיצת יד ומטפיחת שכם ישראלית, אבל בסך הכול נתחיל כחברה להרהר על משמעות חיינו: מה באמת עשינו לפני הקורונה? בשביל מה רצנו, ולאן בדיוק מיהרנו? בשביל מה? מה בכלל יש בחיים האלה ולאן הם מובילים? מה באמת חיפשנו שם ברומא או פריז? לראות מבנים הרוסים ולטעום אוכל מקומי? אולי כעת, כשהכול הופך רגוע ושקט, נרים את הראש ונראה סביבנו את הקרובים והמשפחה, את החברים והקולגות לעבודה. נתחבר יחד, נצחק, נשוחח, נתנהג יפה לבריות, נגלה שיש חיים שלמים ביחסים בינינו, ובלי לשים לב גם נתרפא.

לתכנים נוספים בנושא נגיף הקורונה

הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בשיתוף קבלה לעם
  • עוד באותו נושא:
  • קורונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully