צאו למסע רוחני בישראל: חמשת הכוחות שמשפיעים על ארץ הקודש

נופיה הקסומים של ארץ ישראל, פיסת אדמה קטנה לחופי הים התיכון, ממגנטים אליה את תשומת לבו של העולם כולו. הראשון שגילה זאת היה אב האומה. כשאברהם אבינו הבין את הסיבות הרוחניות לכל המתרחש סביבו, הוא גילה שהשפעתם של הכוחות הרוחניים על עולמנו באה לידי ביטוי באופן עוצמתי ביותר דווקא כאן, על אדמת ישראל. זו הסיבה שהניעה אותו להביא את תלמידיו מממלכת בבל אל הארץ המובטחת. מאז ועד היום נחשבת אדמת ישראל לקדושה עבור כל הדתות, כל חלק בה מקרין את ההשפעה הרוחנית הייחודית לו, ואנשים שונים בתכלית חווים כלפיה תחושות מיוחדות.

חמישה כוחות – חמש ספירות – משפיעים על ארץ הקודש: "כתר", "חכמה", "בינה", "זעיר אנפין" ו"מלכות". ספירה – מלשון "ספיר", מאיר. חמש הספירות הן חמש רמות של השפעה רוחנית על עולמנו, מעין "שורשים עליונים" שמשפיעים בדרך מסוימת על כל אחד מהאזורים הגיאוגרפיים של הארץ. למעשה, כל הגיאוגרפיה של ארץ הקודש בנויה בהתאם להן.

הכוח הרוחני הראשון והגבוה מכולם – ההתחלה של הכול, המחשבה שהופכת לאחר מכן גם למעשה – נקרא "כתר" והוא הכוח המשפיע על הר החרמון וסביבתו. ה"כתר" – התכונה הרוחנית הגבוהה ביותר, מכתרת את הבריאה כולה: החל ממחשבת הבריאה הכוללת את בריאת העולם, דרך תכנית התפתחותם של הנבראים ועד למצבם העתידי המושלם. לכן החרמון המסולע והאצילי, המכוסה בשיער שיבה בחורף ושרוי בשתיקה עמוקה בקיץ, הוא החלק הגבוה ביותר על אדמת ארץ ישראל.

הכוח הרוחני השני נקרא "חכמה". זוהי התגלמות המחשבה, הפעולה, האור, שבלעדיו אין חיים. ה"חכמה" היא ההבחנה הראשונה בבריאה, ה"חומר" שממנו נבנה העולם, ה"כלי", שבתוכו מאיר האור הרוחני. הנחלים שזורמים מהחרמון ומתלכדים לנהר הירדן, וכן מעיינות המים התת-קרקעיים שנובעים באזור זה מסמלים את האור. המים יורדים מרמת הגולן, מחלחלים בין הגבעות והמרחבים הירוקים וזורמים לאורכו של הגליל. המקובלים מכנים את ה"שורשים העליונים" של זרמי המים הללו בשם "ל"ב נתיבות חכמה".

בתום המסע הארוך והמפותל, כל זרמי המים מתנקזים אל הכנרת. הכנרת מסמלת את הכוח הרוחני השלישי – "בינה", שעומדת ביסודה של הנתינה המוחלטת, ללא כל פנייה עצמית, אף לא לרגע. זוהי מחשבה טהורה על טובת האחר בלבד. "בינה" היא תכונה אימהית זכ?ה, אהבה חובקת כול, שמסוככת עלינו מפני האגואיזם ההרסני ומכוונת אותנו להשפעה ולנתינה. הכנרת היא מאגר המים שמזין את הארץ כולה, שממלא בכוח חיים את סביבתו מבלי להשאיר לעצמו דבר. דרכה אפשר לחוש בז?כ?ו?ת ובשלווה.

מפסגתו הצחורה של החרמון, דרך הגליל והכנרת, המים ממשיכים וזורמים אל עבר בקעת הירדן, שמזרחית לה נמצאים הרי יהודה. הכוח הרוחני הרביעי – "זעיר אנפין", שמאפיין את האזור, אחראי על התנועה והצמיחה. "זעיר אנפין" הוא תכונת ההתפתחות, הכוח שנועד למלא את העולם בחיים, להפרות אותו רוחנית ולגדל אותו. כוח זה, בהיותו "צומח" משלושת הכוחות הראשונים, קרוב יותר לעולמנו, ומשפיע על האזור הסמוך לאגם הכנרת ועל מרכז הארץ – על כל הניזון מה"בינה". מימיו של נהר הירדן עוברים דרך הכנרת, אך אינם נעלמים בה, אלא ממשיכים לזרום הלאה, עושים את דרכם אל הדרום.

ממעוף הציפור אפשר לצפות בזרימה ייחודית זו של המים. כך גם החכמה חודרת אל תוך תכונת האהבה והחסד, אך אינה נטמעת בתוכה. יש באזור חקלאות ענפה וריכוז של אוכלוסייה, וכאן גם ממוקמת הבירה הרוחנית, ירושלים, לב לבו של העולם, שמצויה ממש במרכזו של "זעיר אנפין". הכותל המערבי שבירושלים הוא מקום תפילה מסורתי, המסמל את כוח ההתגברות על האגואיזם האנושי. לפי חכמת הקבלה, הדבר היחיד שניתן לבקש כאשר אנחנו עומדים ליד הכותל הוא להתעלות מעל האגו. אם נכוון לדבר מה אחר, הכותל המערבי יהיה לא יותר מאשר קיר עבורנו, ובקשתנו תיוותר ללא מענה.

לא רחוק מנהר הירדן נמצא ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם. כאן מתגלה השפעתו של הכוח הרוחני החמישי, ה"מלכות". "מלכות" היא ממלכת האור העתידית, שתפרח מתוך האגואיזם המוחלט. גובה פני המים בים המלח הוא מינוס 420 מטר מתחת לפני הים. בגלל ריכוז המלחים הגבוה שבו, כמעט ולא מתקיימים בו חיים. ממזרח וממערב מוקף ים המלח במדרונות שוממים, אך פה ושם אפשר למצוא נקודות יישוב בודדות. המים שמצטברים בים המלח מאופיינים בתכונה ייחודית, נמיכות וכבדות. הכול כאן כה מנוגד למקור שממנו התחילו המים הללו את דרכם.

לא לחינם מכנים אותו "ים המוות", ולא לחינם הוא "התיישב" נמוך כל כך בתוך האדמה. ה"מלכות" מסמלת את עולמנו, שהוא חסר חיים במובן הרוחני, ובה בעת מייחל לתחייה מחדש. מוזר ככל שהדבר יישמע, "מלכות" היא המטרה הסופית, היעד שאליו מכוונים כל השלבים שקדמו לה. החלק הזה, המת, האגואיסטי, צריך להפוך לחלק החי ביותר, לפרוח, להידמות ל"בינה", להיות נותן ואוהב.

כך, מהאזור ההררי השופע, ה"כתר", המים זורמים מטה, אל האזור הנמוך וחסר החיים, ה"מלכות", רק כדי להחיותה מחדש ולהביא לפריחתה. ממש כך, זורמת אל העולם שלנו השפעה של כוחות שלעת עתה נסתרים מעינינו. אלה הם אורות שמחזירים אותנו למקור החיים הרוחניים.

ארץ הקודש ניצבת בלב לבה של הצטלבות הזרמים האלה, במרכז העולם, ולכן היא צצה ועולה שוב ושוב על סדר היום העולמי. פיסת אדמה קטנה שכמעט ולא ניתן לראותה על פני כדור הארץ, ובכל זאת ממנה הכול מתחיל ואליה הכול חוזר. כאן דרכו הרוחנית של האדם משתלבת באופן מפליא עם הרמה ועם הגיא, עם הנחל ועם הנהר.