איך מיזם שעשה מיליארדים יעשה סדר בחיים של כולנו?

זה סיפור שמתחיל במזרן אוויר מתנפח שלא היה לו שימוש. בריאן צ'סקי, צעיר אמריקאי תפרן, הגיע לכנס מקצועי חשוב בסן-פרנסיסקו ושכר דירה קטנה. לרוע מזלו, בחשבון הבנק שלו נותרו רק 1,000 דולר, ועלות השכירות לדירה שרצה הייתה 1,250 דולר. בהברקה שנולדה מתוך מצוקה כלכלית של סטודנט מובטל, הוא ניצל את העובדה שמלונות העיר מלאים עד אפס מקום עקב הוועידה הגדולה, והחליט להשכיר את הסלון דרך דף נחיתה פשוט שהקים. גולשים רבים הציפו אותו בפניות, אך רק שלושה מהם זכו לאירוח שכלל לינה על מזרן מתנפח פלוס ארוחת בוקר מפנקת מידיו של הסטודנט.

הקומבינה של צ'סקי הכניסה לכיסו רווח של 240 דולר – סכום שלא הספיק לכסות את שכר הדירה, אבל כן הספיק כדי להוליד את אחד המפנים הגדולים ביותר בתחום התיירות בעידן הדיגיטלי – Airbnb (קיצור של Airbed & breakfast).

צ'סקי, שהיה בטוח כי נפל בחלקו פוטנציאל עסקי אדיר, התבדה עד מהרה. אף משקיע לא האמין בו. חלק מאנשי העסקים אמרו לו שתחום התיירות השיתופית אינו במוקד ההשקעות שלהם בשלב זה. חלק אחר זלזל בו בטענה שאין כסף בעולם התיירות, שהשוק קטן, ולמה בכלל להכניס ראש בריא למיטת אוויר חולה?

אלא שצ'סקי הגיבור שלנו לא ויתר. כמו יזם שאפתן מתחיל, הוא האמין בפרויקט שלו לאורך כל הדרך ולרגע לא איבד מוטיבציה מול חומת הברזל של בעלי הקרנות. בסוף הרעיון חלחל. הזרע שנשתל אז באותו לילה בשנת 2008 נבט לסטארט-אפ שזעזע את תעשיית המלונאות, וכיום באתר חברת Airbnb – ששוויה 31 מיליארד דולר! – רשומים כחצי מיליון מקומות לינה להשכרה הפזורים בכל העולם.

מה בעצם הפך את Airbnb למיזם מוצלח כל כך? מה גרם למיליוני אנשים בעולם להציע פינה בסלון שלהם, או להביע נכונות להתארח בשיא הטבעיות אצל אנשים זרים? איך הכול זורם שם?

המודל של Airbnb, שמתח למעלה גבות של משקיעים, הוא חלק ממגמה כלל עולמית שנמשכת כבר שנים ארוכות מבלי שנרגיש, מגמה ששמה "כלכלה שיתופית". במהפכה הזו חברים לא מעט שחקנים מכובדים כמו: ווייז, אובר, זיפקאר,LocalGuiding ,RideWith ,Fiverr ועוד רבים וטובים. המודל פשוט: מערכת כלכלית שמאפשרת שיתוף ידע, רכוש, מוצרים ושירותים בין אנשים, תוך ניצול יעיל יותר של המשאבים והעודפים הקיימים שלהם. המוטו בין השורות אומר: כל אחד יתרום משהו מחלקת האדמה הקטנה שלו, והמערכת תעשה ממנה גן ירק מוקף בערוגות פרחים צבעוניים.

המערכת החברתית-עסקית של המודל הפכה לנגישה ומאוזנת, ובזכותה תושבי הכפר הגלובלי נעשו לחברים בקהילה הגלובלית כשהם חולקים משאבים ונהנים מכך. העיקרון פשוט: כשאנשים תורמים את חלקם במידה הנכונה, זה מונע חוסר איזון ויוצא שכולם מרוצים.

כדי להבין למה המודל של כלכלה שיתופית עובד כל כך טוב, צריך להכיר עיקרון אחר שלקוח דווקא מחכמת הקבלה. העיקרון אומר שבעיות נוצרות כאשר אנחנו חומדים על חשבון הזולת, ולא מסתפקים בשלנו. ככל שאדם מנסה להגדיל את המשבצת שניתנה לו, כך הוא גוזל משאבים מהסביבה ולמעשה מפר את האיזון ה"נכון". בשפה שלקוחה מהלקסיקון הקבלי, מסביר אורן לוי, מרצה במכללת "קבלה לעם", כי "השורש לתופעה המוכרת הוא 'הרצון לקבל', הטבע האגואיסטי של האדם, טבע שגדל ללא הרף ודורש לעצמו יותר". אגב, טענות ברוח דומה ניתן למצוא בתורות של קיימו?ת הגורסות שכדי לשמור על איזון כלכלי-חברתי, חייב כל מי שנוטל חלק במשחק לחשוב על השחקנים האחרים.

לא פשוט לראות את התמונה הכוללת. לא כל יוזר שמבקר בפלטפורמה של Airbnb יכול להבין את המנגנון העצום שמנהל את ההיצע והביקוש, את האלגוריתם ואת הפרמטרים שמייצרים העדפה או שביעות רצון בקרב השוכרים והמשכירים, מה שמביא את המערכת לעבוד כמעט באופן אוטונומי ולספק את רצון המשתמשים. אבל מי שנוטל חלק בפעולת כשוכר או כמשכיר, עשוי לקבל תמונה קרובה יותר.

אלברט איינשטיין אמר פעם שהפתרון לבעיה מסוימת לא יכול להימצא באותו המישור בו נוצרה הבעיה, אלא במישור אחר. חכמי הקבלה, שביקשו להניח יסודות לחשיבה האנושית, כאלו שניתן למצוא בתורות פילוסופיות או מדעיות, הן אורתודוקסיות והן חילוניות – הם גם אלו שבמשך אלפי שנים מצביעים על כך שקיים רובד נוסף שבחיי היומיום ממנו אנו כמו מתעלמים. Airbnb היא דוגמה מצוינת כדי להבין איך דברים יכולים להיראות ולעבוד בצורה הומוגנית, גם בלי שנכיר מקרוב את ה"אלגוריתם".

רוצים להבין יותר את המשחק של מערכת מאוזנת והקשר שלה לחיי היומיום שלכם? לחצו כאן כדי לשריין מקום בהרצאת מבוא חינם בנושא

כמו בכל סיפור הצלחה ניתן להבין שלא הכול פורח גם בערוגה הזו. למרות ש-Airbnb היא מיזם ששווה מיליארדים, גוף המספק אירוח למיליוני אנשים ביום, ונחשב לענף המלונאות המצליח בעולם (בתל אביב יש כיום יותר נכסים של Airbnb מאשר חדרי מלון) – לא אחת נתקל המיזם בבעיות "מבית" ובאירועים שלרגע היו עלולים להטיל כתם על כל פעילותה.

לפני כחודש לדוגמה פורסם סיפור מזעזע על אורח שנרצח בדירת Airbnb באוסטרליה על ידי מארחיו. שנה קודם לכן, קבוצת חברים ששכרה בית בצרפת דרך אתר Airbnb גילתה גופה במצב ריקבון מתקדם בחצר, ומפעם לפעם צצים סיפורים נוספים.

כל גוף גדול ומצליח חשוף לפגיעות עקיפות שאינן תלויות בשירותים שהוא נותן באופן ישיר. אבל דווקא המקרים הבודדים והצדדיים האלה לכאורה, גורמים נזק ל"מותג" ואף מאפילים על הפעילות העצומה שכן מצליחה. ברור כי כאשר מערכת מתפקדת ביעילות ובארגון מושלם, עדיין יהיו גלגלי שיניים שעלולים לחרוק, אך אין בהם כדי להצביע על הכלל כולו. במקרים הנ"ל, נציגי Airbnb מסרו לכלי התקשורת כי הם זועמים עמוקות על הטרגדיה, פועלים לסילוק עשבים שוטים שכאלה ויתמכו במשפחות הקורבנות בתמיכה מלאה.

גם "קבלה לעם", לאחר שני עשורים בהם עברו במוסדותיה מאות אלפי תלמידים, נאלצה, כמו כל גוף מצליח, להתמודד עם מקרים בודדים שלמעשה קראו תיגר על שלמותה. על אף שמדובר במקרים זניחים בהם תלמידים לשעבר האשימו את העמותה בטענות שונות – תוצאה ישירה של חוסר התמודדות עם בעיותיהם הפרטיות של התלמידים הנ"ל, העמותה הגנה על שמה כמקובל, הגיבה לכל אחד מהמקרים קבל עם ועדה, ואף זכתה במשפטי הדיבה. "אלו תופעות טבעיות שניתן ללמוד מהם רבות על תפקוד מערכות בימינו – על איך פרט אחד עלול להוציא לרגע את המערכת מאיזונה", אומר גלעד שדמון, קצין לשעבר בחיל הים וכיום מרצה בכיר במכללת "קבלה לעם".

בואו נחזור לרגע לעיקרון האיזון אודותיו מדברת הקבלה. קחו דוגמה מגוף האדם: אם תא בגוף חי מתחיל להתנהג בצורה אגואיסטית ביחס לאחרים, הוא הופך לתא סרטני הממית את הגוף כולו וכתוצאה מכך גם את עצמו. תא סרטני מתחלק ללא הרף ואינו מגיב לפקודות הגוף, תוך שהוא טורף את כל הסובבים אותו ללא כל מחויבות כלפיהם. כך גם האגואיזם בטבע – כשהוא מתפתח בפני עצמו הוא מוביל את הכול לקראת מוות, ובתוך כך גם את עצמו.

ה"מבנה" המאוזן והמושלם הזה שקיים בטבע הוא בסיס מצוין להבין מה לעשות, ובעיקר מה לא לעשות כדי לתפקד נכון בחברת אנשים. בסופו של דבר, ביומיום זה מתחלק להחלטות קטנטנות שנוגעות לכל אחד מאיתנו. כך שאם נדע להכריע נכון, נשפר את אורח החיים שלנו כפרטים בחברה, ונלמד לשלב ידיים ולפעול בשיתוף פעולה. אפשר להפליג עם ההסברים העמוקים של חכמת הקבלה, ולגלות עולמות מעניינים לא פחות, אבל בשלב ראשון אפשר להתחיל עם הרעיון שניתן למצוא גם בכלכלה השיתופית, האומר כי ברגע שהחלק שלנו במערכת מאוזן – החיים מסתדרים לנו.

רוצים להבין יותר את העקרונות ה"רוחניים" של הקבלה, ואת הקשר שלהם לחיי היומיום שלנו? לחצו ושריינו מקום בהרצאת מבוא לקורס "יסודות הקבלה" - חינם

כדי להבין את הסיפור האמיתי של עמותת "קבלה לעם" וכיצד היא יכולה להשתלב בחיי היומיום שלכם - היכנסו לכאן