הדרך הקצרה או הארוכה? תראו איך ווייז מראה לנו את הדרך הנכונה

במקרים רבים להצלחה גדולה יש סיפור סינדרלה טוב מאחורי הקלעים. כך גם במקרה של אהוד שבתאי, ממקימי החברה ומנהל הטכנולוגיות של ווייז. הכול החל כאשר שבתאי, הייטיקיסט צעיר, קיבל מידידה שלו GPS. הוא לא היה מרוצה ממנעד היכולות של המכשיר ולשם ה"משחק" פיתח לו תוספות. שבתאי רצה ליצור אפליקציה ידידותית יותר, שתסתמך על חוכמת ההמונים ותשתף מידע גם בנוגע לכבישים חדשים, מצלמות מהירות, שוטרי תנועה ועוד.

תוך זמן קצר האפליקציה עלתה על הדרך להצלחה, אך אז קיבל שבתאי מכתב מחברת "מפה", בו היא מתרה בו בפני הפרת זכויות היוצרים שלה. זה הצומת הראשי בדרכו, צומת הדרכים שבו מחליט שבתאי "לחתוך" מהמסלול הקיים, למחוק את כל המפות של חברת מפה וליצור מפות חדשות לגמרי.

באופן מפתיע למדי, זוכה הרעיון של שבתאי לתמיכה נלהבת, וסביב האפליקציה, שנקראה אז FreeMap, מתפתחת קהילה פעילה של יותר מ-1,000 מתנדבים, שיוצאים מידי יום ולילה למפות את כבישי הארץ, ובהמשך אף מדווחים על מפגעים ועומסי תנועה.

הם עושים זאת בעזרת תוכנה ייחודית המבוססת על פרויקט הקוד הפתוח ka-Map, שבכוחה לצייר מפה, תוך כדי תנועת המשתמש בלבד. לימים מתפתח המיזם לקרוא תיגר על מיזם המפות של גוגל. וכך החברה הצנועה שהחלה דרכה במשרד קטן ברעננה מגייסת תוך מספר שנים כ-67 מיליון דולר ממספר משקיעים ומקרנות הון סיכון נחשבות.

ההמשך מתוק למדי: ביוני 2013 נמכרת ווייז לגוגל תמורת 1.3 מיליארד דולר, וכיום יש ברשותה 80 מיליון משתמשים פעילים, 2.7 מיליון מהם בישראל. החלום הבא של מייסדיה הוא לפתור את בעיית הפקקים על ידי תחבורה שיתופית.

מה הופך את ווייז לפופולרית כל כך ברחבי העולם? מלבד הפונקציה הבסיסית שהיא ממלאת עבורנו, במתן דיווח מקיף ושוטף על מצב התנועה בכביש, ווייז פיצחה את ניצול כוח ההמון בצורה פנומנלית. היא מספקת לא רק נתונים על דרכי הגעה ואמצעי שיטור תעבורתי, או אפשרות לתכנון זמן נסיעה, ווייז יצרה אחוות נהגים על הכביש. תחושה שבה כולנו שותפים לאיכות הנסיעה, הקצרה והחסכונית ביותר.

הסוד הוא, כפי שתיארנו במאמר קודם על אודות מערכות כלכלה שיתופית, יצירת האפשרות ליהנות מהמערכת - רק כאשר ה"תא" פעיל בה ומספק מידע שמשרת את ה"גוף" כולו, מבלי לעשות שום מאמץ מיוחד.

עצם ההתחברות למערכת חושפת את הרכב שלך על פני הכביש, פעולה שבאופן אוטומטי מספקת מיקום, קצב נסיעה, ואם תרצה, גם דיווחי תנועה נוספים. כלומר - כשאתה נותן - כולם, ואתה בתוכם, מקבלים.

מי שניסה לצאת לדרך משני פלאפונים שונים, ודאי גילה שווייז עשוי לשלוח את האחד בדרך הארוכה ביותר, בעוד שאת השני הוא ישלח מהדרך הקצרה ביותר. למה זה קורה? ווייז הוא לא רק מנווט, אלא גם מנהל תחבורה כלל ארצי שפועל בדומה לחשיבה המערכתית בגוף - כל תא משרת את הגוף כולו ולא דואג רק לטובת עצמו. אם ווייז ישלח את כולם בדרך הקצרה ביותר, היא תהפוך במהרה לדרך הארוכה והפקוקה ביותר. לכן הוא שולח כל אחד מאתנו ליעדו בדרך אחרת, כשהעיקרון המנחה הוא השמירה על האיזון הכללי. לשם כך הוא יכול להאריך לאחד את הדרך, אך עדיין להביאו ליעדו בזמן הקצר ביותר יחסית - עבורו ועבור כל האחרים.

החשיבה המערכתית שבה כל פרט מקבל את צרכיו הבסיסים, ומספק למערכת את כל הדרוש לה - זו הנוסחה שעליה מדברת הקבלה, כאשר היא מתארת חברה מתוקנת. המערכת הטבעית הקרובה ביותר לתפקוד כזה היא גוף האדם. כל תא בגוף למעשה מכיל את המידה שקיים בכל התאים, אבל מתפתח על פי מיקומו במערכת. כלומר בתא העין, למשל, מוצפן המידע הגנטי שקיים גם בתא של מערכת העצבים, הלב, החישה, הטעם ועוד, אבל התא מתוקף תפקידו לשרת את הראייה, מפתח את הפונקציות הרלוונטיות לו בלבד.

תא בריא ייקח מהגוף כולו רק את מה שהכרחי לצורך תפקודו, ולא יותר מכך, ואת כל יתר האנרגיה שלו ינצל לתועלת הגוף הכללי. בעל הסולם, מגדולי המקובלים של המאה עשרים, מסביר זאת בכתביו: האדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה".

למעשה, רובנו חיים כמו נהג שנוסע על הכביש ללא ווייז, ולעולם אינו יכול לצפות מה יביא לו הרגע הבא, מה נמצא ב"המשך הדרך". הדברים מגיעים לחיינו באופן מפתיע, מבלי שתהיה לנו יכולת התבוננות מ"מפת על" על המסלול שבו אנחנו הולכים, ולכן אנחנו עוסקים במתן תגובה מידית למצבים שמגיעים לתוך חיינו. מה שבהחלט עלול להוביל אותנו לנסוע בדרכים הארוכות, המסורבלות או הפקוקות ליעדנו.

המצב הזה, של חוסר היכולת לדעת בדיוק האם ל"מערכת" יש את האינפורמציה המיטבית בזמן נתון והאם המסלול שאנחנו עליו יוביל אותנו באמת בזמן הקצר ביותר ליעד - הוא המצב אודותיו מדברת הקבלה כבר אלפי שנים. כדי להיות בטוחים במידע שמוזרם למערכת, בעיבוד שלו ובכך שהיא מספקת לנו את התובנות הנכונות - עלינו לנסות להבין את המערכת מבפנים, ולא רק את הסימנים החיצוניים שהיא משחררת לנו, כמו אלו המופיעים על מסך האפליקציה. הקבלה מבקשת לסייע לנו להבין את המערכת הזו, כדי להחיל את ההבנה הזו על חיי היומיום שלנו.

אם קיבלתם מעט סקרנות לגבי האפשרות שהקבלה יכולה לעזור לנו לנהל את חיינו בעזרת אלגוריתם דומה לזה של מיזמי כלכלה שיתופית דוגמת ווייז ואחרים, אתם מוזמנים לבוא ולהכיר את האלגוריתם הזה מקרוב במפגש פתוח לקהל הרחב של קבלה לעם. אבל גם אם תיקחו אתכם לדרך רק את התובנה, שברגע שכל אחד מאיתנו תורם את חלקו אזי המערכת מתקתקת הרבה יותר טוב - אנו נסתפק בזה.

רקע נוסף אודות הקבלה והכלים שהיא מציעה לקהל הרחב תוכלו למצוא בקישור הבא